מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.
בעשורים האחרונים התפתחו בישראל חלופות דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, כמסגרות דיור חוץ-ביתיות. המחקר בודק בעזרת שאלונים את עמדותיהם של צרכני הדיור הקהילתי עצמם והוריהם. נמדדו חופש בחירה להחליט בנושאים יומיים, מידת השותפות של הדיירים בקבלת החלטות הקשורות למסגרת, ושביעות רצון מהחיים, כמדדים לאיכות חיים, שנמצאה שונה במסגרות הדיור השונות. נבדקה גם האם ישנה עדיפות למפעיל פרטי על פני אקי"ם או עמותות ציבוריות, אך באף אחד מהמדדים לא נמצא יתרון למפעיל הפרטי על פני שני המפעילים האחרים. עולה כי, מספר הדיירים ורמת הפיקוח קשורים בצורה שונה להתנהגות מסתגלת ולהתנהגות בלתי מסתגלת.