A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

בין חשדנות לרחמים: תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר ולגבי שימוש לרעה בחוק    

מאמר זה בוחן כיצד זכויות אנשים עם מוגבלויות ממומשות בחיי היומיום בצל חשש ציבורי מפני שימוש לרעה בהן, וכן את האופן שבו התפיסות, העמדות והרגשות כלפי זכויות אלה וכלפי נשאיהן מוצאים ביטוי בתהליך
של תרגום החקיקה החלה עלי ספר למציאות.

תופעת החשד לשימוש לרעה בזכויות אנשים עם מוגבלויות בישראל היא למעשה גלגול עדכני של חשד ישן לשימוש לרעה בזכאויות מתחום הרווחה, בעיקר בתחום הקצבאות, לשיח הזכויות (Backlash) אשר בהתגלמותו הנוכחית מבטא תגובת נגד החדש יחסית של אנשים עם מוגבלויות. באמצעות מחקר אמפירי משולב מתודות נידונה התופעה משתי נקודות מבט משלימות: ראשית, ממצאים כמותיים מצביעים על תופעה שלפיה 21 אחוזים מהנשאלים בסקר נרחב של האוכלוסייה בישראל הסכימו במידה בינונית עד רבה עם ההיגד כי ״יש להיזהר מכך שאנשים עם מוגבלות ינצלו לרעה את הסיוע הרב שהם מקבלים מהחברה ומהמדינה״.

ניתוח של ממצאי הסקר מעלה כי תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר מנבאות באופן החזק ביותר את רמת החשד לשימוש לרעה בזכויות )בניגוד לרגשות שליליים ולעמדות מופשטות יותר לגבי אוכלוסייה זו, אשר לא נמצאו כמנבאים את החשד(. שנית, נרטיבים מפי אנשים עם מוגבלויות מבטאים את האופן שבו החשד כלפיהם בא לידי ביטוי בחייהם ומשפיע על האופן שבו הם ממצים את זכויותיהם. ממצאים אלה מעידים על כך שאף שממדי החשד בקרב האוכלוסייה הכללית אינם נחלת הרוב, חשד זה ממלא מקום משמעותי בחייהם של ישראלים עם מוגבלויות, אשר מרגישים צורך להוכיח את זכאותם לאחרים ולהשתמש בזכויותיהם בזהירות.

כמו כן מצביעים הממצאים על הקושי בהטמעת שיח הזכויות בקרב הציבור הישראלי גם למעלה משני עשורים אחרי חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הצפת סוגיית החשד לניצול זכויות אנשים עם מוגבלויות חשובה לפיתוח מדיניות ליישום אפקטיבי של החקיקה הקיימת.

המאמר פורסם בכתב העת משפט, חברה ותרבות, כרך ג', (2020) והועלה לאתר באישורו של הכותב, עו"ד דורון דורפמן.

 

להורדת המאמר 

 

 



סליחה על השאלה?! ערב חברתי של להקת מעבר לקול    

כחלק מהעשייה החברתית של להקת מעבר לקול יש ערב חברתי כל שמונה מפגשים מוסיקליים שמטרתו להעמיק את ההיכרות בין המשתתפים בפעילות המשולבת. בערב זה אנחנו מקדישים מפגש לחקירת נושא השילוב בחברה דרך משחקי חברה ושאלות הנוגעות בנקודות החיבור בין אנשים עם וללא מוגבלות. בערבים הקודמים דיברנו על יצירת קשר על פי רושם ראשוני, על גבולות ומגבלות והפעם - חברות.

 הפעילות החברתית בערב זה הייתה "סליחה על השאלה" - המשתתפים כתבו שאלות בנושא חברות. לאחר מכן כל שני משתתפים התיישבו מול הקבוצה ומול מצלמה, הגרילו פתק עם שאלה וענו. בגלל הצילום, היה עניין בחדר וריכוז מצד הקהל והשתתפות מלאה. בעזרת הערב גילינו את התפיסות של המשתתפים על נושא החברה והצלחנו ללמוד אחד מן השני על כלים שיכולים לעזור לנו לשפר את איכות הקשרים החברתיים שלנו.
 
 



עד כמה אתם מבינים את המשמעות של המילים שאתם משתמשים בהן?   חודש המודעות לבריאות הנפש 2019  

עמותת אנוש הפיקה סדרת סרטונים קצרים לקראת חודש המודעות לבריאות הנפגש שמטרתם להציף את נושא השימוש במילים שונות הקשורות לעולם בריאות הנפש ומשמעותן.
 
דיכאון
  

 

חולה נפש

 



להנגיש את חיי הלילה - קמפיין צעירים עם מוגבלות    

 20LINK היא תנועה חברתית של צעירים עם מוגבלות המקדמת יוזמות לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. התנועה נוסדה על ידי קרן משפחת רודרמן.

שמה של התנועה מתבסס על הנתון הסטטיסטי על פיו כ- 20% מאוכלוסיית הצעירים במדינת ישראל הינה בעלת מוגבלות כלשהו.

חמישה פעילים בתנועה זו הקימו צוות הקרוי נגי SHOT והם פועלים להנגשת מקומות בילוי לצעירים עם מוגבלות.

לכתבה המלאה במאקו

הסרטון  הופק במסגרת הקמפיין

 

 



הורות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית : פרספקטיבה של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים    

משפחות בהן ההורה הוא אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית מעוררות עניין רב בקרב גורמים במערכת הרווחה והשירותים החברתיים. משפחות אלה מציבות אתגרים ודילמות בפני נותני השירותים, אשר נדרשים לאזן בין זכותם של אנשים עם מוגבלות להיות הורים לבין אחריותם כלפי הילדים.
מחקר זה, המבוסס על ארבעים ראיונות חצי מובנים עם עובדים סוציאליים, עוסק בהורות של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, מנקודת מבטם של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מציג תמיכות ושירותים להורים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, תוך התייחסות לגורמים מקדמים וחסמים במתן שירותים סוציאליים למשפחות אלה. כמו כן, המחקר בוחן תפיסות ועמדות של עובדים סוציאליים כלפי הורות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
 
המחקר נערך בשיתוף עם פרויקט המוגבלות של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הארוורד. 
 
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


השפעת לחץ, סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף הפעולה בין אנשי מקצוע לבין אבות לילדים מתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית   מק"ט 656| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 88 אבות בדואים למתבגרים מתמודדים עם לקות התפתחותית. במחקר נבדק השפעת לחץ סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי.
ממצאי המחקר הצביעו על קשר שלילי ומובהק בין תחושת הסטיגמה (מרכיב תקשורת, שיתוף פעולה, מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות ושיתוף פעולה כללי 2) לבין שיתוף פעולה. ככל שסטיגמה גבוהה יותר, רמת שיתוף פעולה במרכיבים אלה נמוכה יותר ולהפך. בנוסף קיים קשר מובהק שלילי בין רמות לחץ לבין מרכיבים מסוימים של שיתוף פעולה, קשר בין כל רמות הלחץ (לחץ זוגי, לחץ הורי, לחץ מצב כלכלי ולחץ כללי) לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות, קשר בין לחץ הורי לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות מקצועיות של הצוות, קשר בין לחץ זוגי למרכיב אמצעי קשר וקשר בין רוב רמות הלחץ מלבד לחץ מצב כלכלי לבין שיתוף פעולה כללי 2. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין סומטיזציה לבין שיתוף פעולה. יתר על כן נמצאו קשרים חיוביים בין סומטיזציה וסטיגמה, ככל שסטיגמה תהיה גבוהה יותר כך יהיו יותר ביטויים סומטיים ולהפך. עוד קשר חיובי בין כלל סוגי הלחץ לבין סומטיזציה, ככל שסוג הלחץ עולה, יש יותר ביטויים סומטיים ולהפך. לבסוף נמצא קשר חיובי בין כל סוגי הלחץ לבין סטיגמה: ככל שסוג הלחץ עולה כך יש יותר סטיגמה ולהפך.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


מדד ההכללה ה- 5 של אקים לשנת 2017 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית    
 -

רקע על מדד ההכללה מאתר אקים :
בשנת 2013 יזמה אקים ישראל את פיתוחו של מדד הכללה (inclusion) של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית, במטרה להגביר את השתלבותם של האנשים עם מוגבלות שכלית כחלק בלתי נפרד בחברה הישראלית ובמטרה לעודד ערים בישראל לפעול בצורה אקטיבית להכללתם. מדד ההכללה בוחן מדי שנה את עמדות הציבור הישראלי ואת יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, בתחומים שונים (רגשות ומחשבות ודרכי התנהגות במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, דעות לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, חסמים המונעים שילוב ועוד), וכן את מידת העשייה של הערים בישראל להכללתם של האנשים בכלל המקומות והשירותים בקהילה.

 

מתוך דברי הפתיחה של יו"ר אקים מר עמי אילון ומנכ"לית אקים, גב' סיגל פרץ-יהלומי :
האם אדם עם מוגבלות שכלית יכול לקבל החלטות על חייו? על שימוש בכספי המשכורת שהרוויח מעבודתו? האם הוא יכול לקבל החלטות על טיפולים רפואיים שיעשו בגופו שלו?
אקים ישראל – הארגון הארצי לאנשים עם מוגבלות שכלית ולמשפחותיהם, מקדם את זכות הבחירה של האדם עצמו על חייו, ברוח "שום דבר עלינו בלעדינו", ומבחינתנו, התשובות לשאלות אלה ברורות.
ממדד ההכללה ה - 5 של אקים המתפרסם בחוברת זו, עולה כי לא כך סבור הציבור הרחב. חלקים גדולים בציבור עדיין מתקשים לראות באנשים עם מוגבלות שכלית חלק שווה במרקם החברתי הישראלי. מאז השיקה אקים את מדד ההכללה לאנשים עם מוגבלות שכלית בשנת 2013 , ניכרת מגמת שיפור בעמדות החברה כלפי האנשים, אך עדיין לא בשלה ההבנה באשר לחובתנו
כחברה לסייע להם לממש זכויות יסוד הנגזרות מחירויות הפרט הבסיסיות ביותר.


מדד ההכללה ה-5 מכיל את החלקים הבאים :

חלק א':
סקר בציבור - עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית

חלק ב':
קבוצות מיקוד של אנשים עם מוגבלות שכלית בנושאי תעסוקה וזוגיות

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


לא צרכים מיוחדים | NOT SPECIAL NEEDS   לרגל יום תסמונת דאון ה- 21  

שאל את עצמך אילו "צרכים מיוחדים" יש לאדם עם תסמונת דאון?
סרטון המציג זווית חדשה על המושג "צרכים מיוחדים".

הסרטון הופק על ידי Publicis New York עבור ארגון תסמונת דאון האיטלקי לאומי COORDOWN ו- Si Down Syndrom International
לרגל יום תסמונת דאון ה- 21 בשנת 2017 .

הסרטון תורגם לעברית על ידי מרכז שירלי לואי לילדים וצעירים עם מוגבלות בתנועה המסורתית.

  



תראו אותי!   תוכנית להגברת המודעות להופעה החיצונית של אנשים עם מש"ה  

לנראותו של אדם, של כל אדם, השפעה מרחיקת לכת ומחוללת פלאים על היחס של העולם כלפיו ועל היחס שלו לעצמו. בפי חז"ל: "כבודו של אדם בגדו " (שמות רבה י"ח).

הכסות שעוטה האדם כלפי חוץ משפיעה גם על פנימיותו. הטיפוח והלבוש מהווים המשכיות של הגוף והרחבה שלו, מאפשרים לאדם לתפוס מרחב גדול יותר באמצעים אופטיים ובאמצעות תחושת השליטה שהם מייצרים (Bernard 2007).

אנשים עם מוגבלות שכלית מזוהים לא פעם בשל המראה השונה שלהם. הדבר נובע מסיבות מגוונות ביניהן חוסר מודעות אישי, הורי וכד'; חוסר הקפדה ועקביות בנושא היגיינה; רצון של המטפלים בהם לגונן עליהם; חיסכון כספי, ועוד.

ערך השוויון והשאיפה לשילוב בקהילה של אנשים עם מש"ה, מזמנים אתגר לא פשוט כאשר מדובר באדם ששונותו נראית לכול. קל וחומר כאשר אדם זה מדיף ריח גוף לא נעים, מתלבש בלבוש שאינו מותאם גיל, מין, מזג אוויר וכד'.

קרן שלם בשיתוף השירות בקהילה, אגף מש"ה חברו יחד להובלת מיזם ייחודי שמטרתו העלאת המודעות לשיפור ההופעה החיצונית של מקבלי השירות, בקרב האנשים עצמם הצוותים והמשפחות, במטרה לעודד הסתכלות שוויונית וכדי לקדם את שילובם במארג החיים החברתי והתעסוקתי, תוך חיזוק דימויים העצמי, חיזוק המסגרת כמקום בעל קוד לבוש הולם.

מטרה נוספת הינה קביעת מדדים אובייקטיבים בנושא ההופעה החיצונית בהקשר התעסוקתי/ פנאי וכד' וכן ניסוח קוד לבוש ארצי למסגרות תעסוקה.

 

מפתחת ומנחת התוכנית היא רותי טרבס- יועצת תדמית ומנחת סדנאות תדמית ומיתוג אישי, מומחית בתחום ההלבשה בקרב אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים.

קרן שלם שותפה לייזום, הפעלה ומימון תוכנית זו.

 


 

הסרטון הבא מתאר את הפיילוט שנערך במע"ש אור יהודה בשנת 2016

צילום ועריכה: אלי שרם
 

 



מדד ההכללה ה- 4 של אקים לשנת 2016 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית   מחברים : ד"ר שירלי ורנר, עו"ד נועה בן צבי, לאה ברקמן, עו"ד נועה ביתן  

רקע על מדד ההכללה מאתר אקים :

בשנת 2013 יזמה אקים ישראל את פיתוחו של מדד הכללה (inclusion) של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית, במטרה להגביר את השתלבותם של האנשים עם מוגבלות שכלית כחלק בלתי נפרד בחברה הישראלית ובמטרה לעודד ערים בישראל לפעול בצורה אקטיבית להכללתם. מדד ההכללה בוחן מדי שנה את עמדות הציבור הישראלי ואת יחסם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, בתחומים שונים (רגשות ומחשבות ודרכי התנהגות במפגש עם אדם עם מוגבלות שכלית, דעות לגבי יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית, חסמים המונעים שילוב ועוד), וכן את מידת העשייה של הערים בישראל להכללתם של האנשים בכלל המקומות והשירותים בקהילה.
לראשונה ערכה אקים בשנה זו סקר גם בקרב האנשים עם המוגבלות השכלית עצמם, ברוח 'שום דבר עלינו בלעדינו', ובמטרה לבחון כיצד הם מעריכים את עמדות הציבור הרחב כלפיהם, ולבחון את תחושותיהם לגבי התנהגות הציבור כלפיהם.



מתוך דברי הפתיחה של יו"ר אקים מר עמי אילון ומנכ"לית אקים, גב' סיגל פרץ-יהלומי :


"מדד ההכללה של אקים, אותו השקנו בשנת 2013 , הנו מדד חברתי הבוחן מדי שנה את עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית ואת מדיניות השלטון המקומי בערים בישראל כלפיהם. במדד זה (הרביעי במספר), לראשונה בחנו לא רק את עמדות הציבור הרחב, אלא גם את עמדותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית והערכתם ורגשותיהם לגבי יחס הציבור כלפיהם.
הממצאים מרתקים, לצד שיפור מתמיד בעמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית (10% מהמשתתפים בסקר חושבים שאדם עם מוגבלות שכלית עשוי להיות מסוכן לעומת אחוזים גבוהים יותר במדדים הקודמים), ולמרות עדות המשתתפים בסקר הציבור על עצמם, שהם רואים באנשים עם מוגבלות שכלית אנשים שווי זכויות שצריכים להיות משולבים בקהילה, עולה כי אנשים עם מוגבלות שכלית חווים זאת אחרת. האנשים מדווחים על השפלות וביזוי ודבריהם אלה קורעי לב.
דומה כי נוצר מצב שאין זה פולטיקלי קורקט לדבר סרה בשילובם של האנשים עם המוגבלות, אך כנראה שבפועל (כך עולה מסקר האנשים עצמם) הדבר עדיין לא בא לידי ביטוי מעשי.
עוד נציין, כי לצד השיפור, עדיין גם במדד זה 25% מהמשתתפים חשבו שעל האנשים עם המוגבלות השכלית להיות במסגרת נפרדת (לעומת 30% במדד 3, 43% במדד 2 ו 31%- במדד 1). זהו נתון ששומה על כולנו לעמול לשנותו, ולהפנים שכל אדם נברא בצלם והוא חלק בלתי נפרד מקהילתו.
ועוד נקודה חשובה: במדד הרביעי 57% מהאנשים מרגישים רגש רחמים כלפי האנשים (במדד 3 52% , במדד 2 69% ובמדד 1 63% ). כמו כן, 33% מהאנשים עם מוגבלות שכלית דיווחו כי אנשים מדברים אליהם כאל ילדים. אנו מעריכים כי הדבר קורה בשל ראיית המוגבלות כחזות הכל. כלומר, האנשים לא רואים את האדם עצמו הניצב מולם, בגובה העיניים כשווה להם, אלא כל שהם רואים הוא את מוגבלותו. תפיסה זו תשתנה ככל שאנשים ייחשפו לאנשים עם מוגבלות. היכרות מוקדמת, כך מוכיח שוב גם מחקר זה, תעשה את כל ההבדל. אקים פועלת לשנות תפיסה חברתית זו - מפטרנליזם כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית לתפיסת כבוד האדם וחירותו. אמונתנו היא כי חברה שתכבד כל אדם תהיה חברה טובה יותר. חברה מכלילה היא חברה חזקה.
באשר לחלק השני של המדד, הערכתנו וברכותינו לערים רעננה, ירושלים, כפר סבא, אשדוד וראשון לציון, אשר נמצאו כערים מובילות במדדי ההכללה הקודמים וממשיכות להוביל גם במדד ההכללה הרביעי, בעשייה למען הכללת אנשים עם מוגבלת שכלית. ברכות גם לעיר נתניה, שהשנה הצטרפה לערים אלה ונמצאה מובילה."


 

לפריט המלא
קרא | הורד