A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

הבניה חברתית של המיניות בקרב נשים עם מוגבלות פיזית או חושית בהשוואה לנשים ללא מוגבלות   מנחים: פרופ' אילנה דובדבני ופרופ' מרילין ספר  
 -

 עבודת גמר לתואר שלישי (דוקטורט)

מטרת המחקר הייתה לבחון את תהליך הבניית המיניות אצל נשים בוגרות עם מוגבלות, מולדת או נרכשת, פיזית או חושית, על-ידי בדיקת הקשרים שבין הדימוי העצמי, הדימוי הגופני והדימוי העצמי-מיני שלהן לבין עמדות ומחסומים חברתיים, על-פי תיאוריית ההבניה החברתית, כלפי אנשים עם מוגבלות בכלל וכלפי מיניותן של נשים עם מוגבלות בפרט. במחקר השתתפו 75 נשים עם מוגבלות פיזית או חושית ו-80 נשים ללא מוגבלות. המשתתפות ענו על שאלונים להערכת דימוי עצמי, דימוי עצמי-מיני, דימוי גופני בהקשר למוגבלות, עמדות כלפי מין, מיניות והתנהגות מינית ושאלון עמדות כלפי מיניות של אנשים עם מוגבלות. לא נמצאו הבדלים בין נשים עם ובלי מוגבלות בהיבטי דימוי עצמי, דימוי גופני ודימוי עצמי-מיני, ואף נמצאו עמדות דומות בין הקבוצות ביחס לעמדות כלפי מיניות והנהגות מינית של אנשים עם מוגבלות. מנגד, נמצאו מספר הבדלים בין הקבוצות בתיאורי התנסותן המינית הראשונה. כמו כן, נשים אשר מוגבלותן נרכשת דיווחו כי לשלב הופעת המוגבלות בחייהן ולתגובות הסביבה כלפיהן היו השלכות על הבניית הזהות העצמית-מינית החדשה שלהן. עם זאת, סביבה משפחתית תומכת, פתיחות וידע בתחום המיניות סייעו לנשים עם מוגבלות לפתח הערכה עצמית חיובית והבנה של המיניות כצורך בסיסי המשותף לכולם. בהתאם לממצאי המחקר, החוקרים מדגישים כי מתן ייעוץ וטיפול מיני עבור אוכלוסייה עם מוגבלות צריך להיות חלק בלתי נפרד מרצף השירותים לו הם זכאים.

 

לתקציר
קרא | הורד


Intellectual disabilities: Raising awareness and combating stigma- a global review   מוגבלות שכלית: העלאת מודעות ומלחמה נגד הסטיגמה- סקירה עולמית  

במחקר הנוכחי החוקרים שאפו לאסוף עדויות אמפיריות ואנקדוטיות מכל העולם בקשר לצעדים להעלאת מודעות למוגבלות שכלית, לחימה בדעות קדומות וקידום עמדות חיוביות. בנוסף לסיכום עדויות שפורסמו בעבר, החוקרים יצרו קשר עם חוקרים בתחום, עובדי מגזר שלישי ואנשים הפועלים בתחום (לרוב בני משפחה של אנשים עם מוגבלות שכלית) באיסוף עדויות ביחס לשתי שאלות מחקר:

1. אילו עמדות כלפי מוגבלות שכלית עולות במדינות שונות ואזורים שונים בעולם?

2. באיזו טרמינולוגיה משתמשים בחברה הכללית ובתקשורת בהתייחסות לאנשים עם מוגבלות שכלית?

המחקר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של החוקרת ד"ר שירלי ורנר, ופורסם לראשונה באתר https://www.ucl.ac.uk/ciddr/publications

 

לפריט המלא
קרא | הורד


השיגעון בקולנוע - השוואת מגמות, דימויים, תפיסות, ביטויים קולנועיים וחוויות של שיגעון בקולנוע ההוליוודי והישראלי   מנחה : פרופ' אריק רימרמן  
 -

התמונה מאתר IStock

עבודת גמר לתואר שלישי (דוקטורט)

המחקר עסק בניתוח עומק השוואתי של שישה סרטים, מישראל ומארצות הברית בתקופות שונות, אשר עוסקים בשיגעון ומציגים דמויות עם קשיי תפקוד נפשיים החיות בקהילה וקיים לגביהם בעלילה היבט של אשפוז. שיגעון נתפס על פי פוקו (Foucault) כפקעת של תפיסות אמונות ודעות קדומות שהתפתחה במהלך מאות שנים, ובשיאה היוותה הצדקה להדרתם של מיליוני אנשים במהלך ההיסטוריה. עולם הקולנוע נתפס כמדיום המרכזי בהפצת תפיסות חברתיות כלפי אנשים עם קשיי תפקוד שונים, ובכללם סטיגמות.
המחקר בחן בצורה ביקורתית את מגמות הסרטים (מידת ההטיה שלהם ביחס לשיגעון) באמצעות שיטת ניתוח ייחודית שפותחה לצורך זה. כמו כן נותחו עלילות הסרטים והתסריטים, הבימוי, הדמויות להן מיוחס השיגעון ומכלול המרכיבים הקולנועיים המופיעים בהם (אייקונים, דימויים, מיזנסצנות, צילום, משחק, עריכה ומוזיקה) והמציאות החיצונית לעומת זו הפנימית של הגיבורים. במחקר זוהו מספר תמות אוניברסליות, ביניהן היבטים של גישת ההדרה, הסטיגמה כתופעה, איום קיומי, בדידות כגורם למחלה, הבית כמקום מסוכן, דמות מתווכת בין הגיבור המשוגע לבין העולם החיצוני, השיגעון במפלט מהסבל שבמציאות ועוד. בנוסף, זוהו דרכי הזדהות שונות של הצופים עם הגיבורים הלוקים בשיגעון. מההשוואה הבין תרבותית עולה כי הסרטים האמריקאים נוטים לניתוח פסיכולוגי ואבחון פסיכיאטרי מעמיקים יותר, לעומת הסרטים הישראלים הנוטים להיות יותר אפיזודיים, קונקרטיים ואקזיסטנציאליסטיים, אך בכל הסרטים עלתה מודעות להדרה חברתית, קיפוח זכויות וחריגה מהנורמה המיוחסים לשיגעון. לבסוף, סרטים מאוחרים יותר מציגים מודעות רבה יותר לשיקום בקהילה, לעומת שיקום במוסדות בסרטים מוקדמים יותר, אך כל הסרטים מעלים ביקורת חברתית כלפי המוסד.

 החוקר קיבל מלגת תזה מקרן שלם שעסקה בנושא : המדיום והמסר - השפעת סרטים שהופקו על ידי ובהשתתפות אנשים המתקשים בתפקודם השכלי על עמדות וגישות של סטודנטים מתחומי העבודה הסוציאלית והחינוך המיוחד. לעיון במחקר המלא לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד