בסוף שנת 2002 התקבל תיקון מספר 7 לחוק חינוך מיוחד, הידוע בשם "פרק השילוב". אמנם, לפני חקיקת החוק כבר שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה (להלן: תלמידים משולבים), אולם, החוק מחייב את המדינה לממן את שירותי התמיכה הנלווים שלהם נזקק התלמיד המשולב: שירותי סיוע, שירותים פסיכולוגיים ופרה-רפואיים ועזרים מסייעים שונים. בנוסף לכך, החוק קובע ומפרט את התפקיד ואת כללי ההתנהלות של ועדות השילוב אשר עליהן מוטלת ההחלטה בדבר זכאות הילד לשילוב במסגרת חינוך רגילה. כמו כן, התיקון לחוק מעגן בחקיקה את חובת מעורבות ההורים ושיתופם בקבלת ההחלטה בוועדת השילוב, יחד עם זכותם לערער עליה. עוד קובע החוק כי בתחילת כל שנת לימודים תיקבע לכל תלמיד משולב תכנית חינוכית יחידנית וכי גם בעת גיבושה חייבים לשתף ולערב את הורי הילד

יישום התיקון לחוק, במגבלות מסוימות, החל בשנת 2003, אם כי תוספת התקצוב למטרת יישומו ניתנה רק כשנה לאחר מכן, משנת 2004-2005 (תשס"ה)

המחקר הנוכחי נועד לספק תמונת מצב עדכנית על סוגיות מהותיות בתחום השילוב.

המחקר מומן בסיוע קרן מנדל ברמן למחקר על ילדים עם מוגבלויות

לדוח המלא לחץ כאן

לתמצית מנהלים לחץ כאן