"כל הלומד מדעים ואינו משמשם לתועלת אחרים – דומה לאדם החורש ואנו זורע" (סעדי)

קרן שלם תומכת בעבודות מחקר שנועדו לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת כדי לאפשר להם להגיע לאיכות חיים מיטבית.

קרן שלם סייעה עד היום לעשרות מחקרים בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית שתרמו מדעית ויישומית לקידום ופיתוח השירותים והטיפול בתחום זה.

חוקרים המעוניינים להגיש הצעות מחקר מוזמנים להיכנס לעמוד מענקי מחקר.

בנוסף, הקרן אספה ויצרה מאגר של כל כלי המחקר שנעשה בהם שימוש באמצעות מחקרים אלה.

בעמוד זה של האתר מוצגים כל המחקרים ועבודות הגמר שנעשו בתמיכת הקרן.

** בכל פריט מידע בו מצויין המונח - פיגור שכלי הכוונה היא למוגבלות שכלית  התפתחותית (המונח שונה בשנת 2012)

 

שרון גנות, מנהלת תחום ניהול ידע | sganot@kshalem.org.il

הערכת התרומה והאפקטיביות של המחקר בתמיכת קרן שלם   מק"ט 232 | חוקרים נוספים : שרון גנות  

קרן שלם ביקשה ללמוד על מידת התרומה, האימפקט ו/או האפקטיביות של השקעתה של הקרן במחקר לאורך שנים ושל המחקרים בהם היא תמכה בתחום מש"ה.
לשם כך, נערך מיפוי של המחקרים שהובאו לדיון בפני וועדת המחקר של קרן שלם במהלך השנים, בהיבטים שונים כגון: תכנים ונושאים, תקציב, חוקרים, כמות האזכורים של המחקרים בתמיכתה ועוד. כמו כן, נערכו ראיונות עם מומחים ובעלי עניין כדי לקבל תמונה על תפיסותיהם לגבי תרומת המחקרים האלו וכן לגבי תפיסת עצם התמיכה במחקר כאחד מתפקידה של הקרן.
בעקבות עבודת המחקר נערך מפגש חשיבה מקצועי עם שותפים לדרך לדיון במספר שאלות שהקרן סימנה לקראת תיקוף ועדכון מדיניותה בנושא התמיכה במחקר.

כל אלו מפורטים במסמך מתכלל זה, בשלושה חלקים.
 
למחקר המלא

למצגת מנהלים

לתקציר באנגלית

 

לפריט המלא
קרא | הורד


ציפיות הורים לבעלי מגבלה שכלית התפתחותית מילדיהם הבריאים: בחינת הצורך בפיצוי על מגבלתו של הבן/בת בעל/ת המגבלה השכלית ההתפתחותית   מק"ט 636| מנחה : ד"ר חיה עמינדב  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 128 נבדקים שחולקו לקבוצת מחקר של זוגות הורה וילד ממשפחות של בעלי מגבלה שכלית וקבוצת ביקורת של זוגות שבמשפחתם כולם בעלי התפתחות תקינה. נבדקו ציפיות הורים, מסוגלות עצמית כללית, דימוי עצמי ואמפתיה. נמצא כי אימהות לילדים בעלי מגבלה תופסות את ילדיהם בעלי ההתפתחות התקינה כמסוגלים יותר באופן כללי לעומת אימהות קבוצת הביקורת. כמו כן, נמצא כי הורים לבעלי מגבלה שכלית יצפו שילדם בעל ההתפתחות התקינה יראה רמה גבוהה של הבנה לגבי תחושותיו של אדם זר (לא בהכרח בעל מגבלה) זאת לעומת ציפיית הורי קבוצת הביקורת. מתוך ממצאים אלו אנו למדים על מערכת הלחצים המופעלת על האח לבעל המגבלה. חשיבות רבה קיימת בהכרת אנשי המקצוע וגורמי הטיפול את הלחצים והמתחים המלווים את הקשרים הבינאישיים במשפחות לבעלי מגבלה שכלית.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מחקר הערכה בנושא: התמודדות משפחות לילד עם תסמונת דאון המשתתפות בתכנית "אני ואמי"   מק"ט 166 | ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג, גב' בשמת הוך  

המחקר בוצע על ידי מכלול - יחידת הערכה ומדידה של קרן שלם בשיתוף אגף קהילה במינהל המוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועמותת שלווה. 
 
מתוך כלל הילדים הנולדים בישראל בכל שנה, כ-160 ילדים (המהווים 0.1% מכלל הלידות) נולדים עם תסמונת דאון. משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רואה חשיבות רבה בפיתוח תכניות התערבות בגיל הרך, ולאור זאת יצא במיזם משותף עם עמותת "שלווה" להפעלת תכנית "אני ואמי" לארבעים ילדים עם תסמונת דאון ומשפחותיהם במחוז ירושלים, החל משנת תשע"ט. כיום פועלת התכנית במחוז ירושלים בלבד ומטרת התכנית להרחיב את פעילותה בפריסה ארצית.
מטרת מחקר ההערכה הנוכחי ללמוד על התרומה של התכנית הן עבור האמא והן עבור בני הבית הנוספים (בעל, אחים, משפחה מורחבת), טרם קבלת ההחלטה על הרחבתה והטמעה של התכנית במסגרת שרותי המשרד.
 
מכאן שההערכה הנוכחית התמקדה בתרומת התכנית על המשפחה. באופן ספציפי הוצבו שלוש שאלות הערכה מרכזיות:
1. באיזו מידה חל שינוי בקרב האמהות במהלך השנה הראשונה, במימד הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי (כולל התייחסות למשברים ונקודות אור)?
2. מהם מקורות התמיכה המרכזיים של האם, ומהו מיקומה של תכנית "אני ואמי" ביניהם?
3. כיצד נתפסת תרומתה של תכנית "אני ואמי" בעיני האמהות, האבות והאחים/ות של התינוק? מהם צרכי המשפחות? ומה ניתן לשפר בתכנית?
 
במחקר השתתפו 23 אימהות, 5 אבות ו-6 אחיות לפעוטות עם תסמונת דאון אשר השתתפו בתכנית "אני ואמי". לאור ממצאי ההערכה, אשר הצביעו על תרומה משמעותית של התכנית לרווחת המשפחות, הועלו מסקנות והמלצות המפורטות במלואן בדו"ח הממצאים.
 
לקריאת תקציר המנהלים לחץ כאן.
 
לקריאת דו"ח הממצאים המלא לחץ כאן.
 
לצפייה במצגת הממצאים לחץ כאן.

 



מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב פגים: מחקר אורך בינקות לבדיקת גורמי סיכון, סימנים מוקדמים ומאפיינים אימהיים (מחקר המשך)   מק"ט 150  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

במחקר זה נמצא כי פעוטות שנולדו פגים הם בסיכון מוגבר לעיכוב התפתחותי ולקשיי ויסות והתנהגות, כאשר משתנים הקשורים להיריון מהווים גורמי סיכון לקשיים אלו. פעוטות פגים עם עיכוב התפתחותי אופיינו בקשיים התפתחותיים כבר בשלבים מוקדמים, כאשר הפער גדל לאורך הזמן. מצאנו גם כי הרגישות ההורית בקבוצת הפגים הייתה נמוכה מזו של קבוצת ההשוואה, ויחסי הגומלין היו מפותחים פחות. כמו כן, נמצא כי הציון במבחן ההתפתחותי ניבא מאפיינים הקשורים לאינטראקציית הורה- ילד, מה שמצביע על סיכון גבוה יותר בקרב פעוטות פגים עם עיכובים התפתחותיים ליותר מאפיינים שליליים באינטראקציה ופחות מאפיינים חיוביים. לפיכך, עולה החשיבות של מעקב התפתחותי מתמשך ומתן טיפול תואם לפגים שנמצאים בסיכון לעיכוב התפתחותי, וכן עולה הצורך בהתייחסות למאפייני האינטראקציה כחלק מהליך האבחון והטיפול.
 
למחקר הקודם בנושא

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הקשר שבין דחק, נטל טיפול ואמביוולנטיות שחשים הורים מזדקנים המטפלים בילדיהם הבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבין איכות חייהם של ההורים   מק"ט 642| מנחה: פרופ' אסתר יקוביץ  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
ממצאי המחקר הכמותי: נמצא אישור למודל שנבחן במחקר: רמת מוגבלות שכלית התפתחותית, רמת תפקוד, מספר הילדים ומין ההורה, נמצאו כמנבאים את תחושת הנטל, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. כמו כן, רמת תפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמצאה כמנבאת את תחושת דחק ההורה, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. בבחינת הקשר בין נטל טיפול ודחק לאיכות חיים של ההורה המטפל, נמצא קשר שלילי בין נטל טיפול ודחק לבין איכות חיים כללית, איכות חיים פיזית, איכות חיים פסיכולוגית, איכות חיים חברתית, ואיכות חיים בסביבה של ההורה המטפל בילדו הבוגר עם מש"ה. כלומר ככל שנטל הטיפול ודחק ההורה גבוהים יותר כך איכות החיים של ההורה נמוכה יותר. בנוסף, נמצא קשר חיובי בין רמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה לבין דחק ואמביוולנטיות, כך ככל שרמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמוכה, רמת הדחק ומידת האמביוולנטיות של ההורה גבוהים יותר.
ממצאים איכותניים: אלה האירו מספר סוגיות: סוגי קשיים יומיומיים שעלו מתוך התשובות כוללים קשיים פיזיים, רגשיים, קשיי התמודדות עם התנהגות מאתגרת וקושי עם בדידות בעקבות היותם מטפלים עיקריים. דרכי התמודדות עם קשיי הטיפול כוללים עזרה הניתנת על ידי בני משפחה (בן זוג/בת זוג או ילדים) וחלק מההורים נעזרים בעזרה בתשלום. בנוסף, ההורים מתמודדים עם הקושי באמצעות תכונות אישיות כמו אופטימיות, סבלנות, אהבה, נתינה, הסתכלות חיובית על החיים ותחומי עניין בהם הוא עוסקים. להורים צרכים רבים שאין להם מענה המופנים למשרד הרווחה שהבולטים ביניהם הינם: קשר דל עם עו"ס הקהילה- אשר אינו מספק את צרכי ההורים, הם מצביעים על הצורך בפיתוח שירותים קהילתיים תומכים נוספים. ההורים חוששים לעתיד ילדם כאשר לא יוכלו לטפל בו יותר, חלקם מעוניינים להעביר את הטיפול לבן משפחה. ההורים חוששים מטיפול חוץ ביתי בו לדעתם לא יסופקו הצרכים של ילדם כפי שמסופקים כיום.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


שמישות ממשק רשת חברתית המיועדת לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 635 | מנחים: ד"ר טל לבל ופרופ' תמר וייס  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבדוק את השמישות של 'נט. חבר', ממשק רשת חברתית שפותח עבור אנשים עם מוגבלות שכלית באמצעות תיעוד השימוש בו ובחינת תגובות המשתמשים. במחקר השתתפו שלוש קבוצות בנות 12 משתתפים כל אחת: אנשים עם מש"ה (חניכים במעון יום המתגוררים בדירות בקהילה), שותפי תקשורת (רובם בני משפחה שאינם מתגוררים עם החניכים), ומטפלים שליוו את החניכים בעת השימוש בממשק. תקופת השימוש ב- 'נט. חבר' נמשכה שמונה שבועות, במהלכה ביצעו החניכים ושותפי התקשורת פעילויות משותפות תוך שימוש בממשק. בסיום התקופה, נבדקו היבטים סובייקטיביים של השימוש ב- 'נט. חבר' דוגמת עניין והנאה, חוויה רגשית ותפיסת כשירות לצד היבטים תפעוליים, דוגמת צורך בתמיכה טכנית וקלות השימוש. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים וראיונות אישיים שאפשרו הבנה מעמיקה יותר של תפיסות המשתמשים כלפי הממשק וחוויית השימוש בו.
הממצאים מצביעים על שביעות רצון יחסית מהממשק ומאפייניו בקרב החניכים, על אף תפיסת כשירות ועצמאות מוגבלת. שותפי התקשורת הביעו קורת רוח לנוכח הימצאות ערוץ תקשורת נוסף עם החניכים, חרף קשיים שנחוו במהלך השימוש. סוגיות נוספות שעלו קשורות בליווי החניכים, נגישות הממשק ועצם נחיצותו לאוכלוסיות עם מש"ה. ממצאים אלו עשויים לסייע בהנגשת רשתות חברתיות לאנשים עם מש"ה ולשפוך אור על תהליכים של ייצוג וסנגור עצמי באוכלוסייה זו.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


תהליך ההתפתחות של מיזם לפיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלויות כשותפות בין רשויות מקומיות   מק"ט 99| חוקרים נוספים: ד"ר ורד גולן-שנער ופרופ' שמעון שפירו  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
מחקר זה עקב אחר התפתחות שותפות בין רשויות מקומיות בגליל ובגולן ובין יחידות של משרד הרווחה. המטרה הייתה להקים מגוון שירותים לאנשים עם מוגבלויות באזור המאופיין בפיזור גיאוגרפי של יישובים קטנים ובינוניים. מטרת המחקר לתרום לידע על שותפויות בין-ארגוניות, ולפרקטיקה של פיתוח שירותים לאנשים עם מוגבלויות פיזיות, נפשיות והתפתחותיות בפריפריה. במחקר נעשה שימוש במתודולוגיה איכותנית, מבוססת על ראיונות וקבוצות מיקוד עם מובילי המיזם ועם נותני שירותים, משתמשים בשירותים ובני משפחה. פרק הממצאים מציע תובנות בדבר הגורמים שמשפיעים על ההתפתחות של שותפויות, כאשר המסקנה העיקרית היא שמחויבות של מובילי השותפות היא תנאי הכרחי להצלחה, אך ההצלחה מותנית גם בקיומה של תשתית ארגונית, משפטית ופוליטית.
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


התפתחות האינטליגנציה והזיכרון בקרב מתבגרים ומבוגרים עם תסמונת דאון בזיקה לשלושה נתיבים: לקוי, יציב או מתמשך (מפצה) ותרומת גורמים אנדוגניים ואקסוגניים למדדים אלה   מק"ט 628| מנחה: פרופ' חפציבה ליפשיץ  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרות המחקר היו: א. בדיקת נתיבי התפתחות האינטליגנציה והזיכרון בקרב מתבגרים ומבוגרים עם תסמונת דאון (IQ = 50-70), בארבע קוהורטים: מתבגרים (גילאי 21-16), מבוגרים (45-30), גיל העמידה (59-46), וגיל הזהב (60+), לאור שלושה נתיבים: לקוי, יציב או מתמשך (מפצה). ב. בדיקת תרומת משתנים אנדוגניים ואקסוגניים למדדי האינטליגנציה והזיכרון של הנבדקים מגילאי 30 ואילך. במחקר השתתפו 80 מתבגרים ומבוגרים עם ת"ד. נמצא כי מההתבגרות לבגרות נמצאה התפתחות על פי הנתיב המתמשך (מפצה) והיציב. בבגרות, נמצאה התפתחות על פי הנתיב היציב והמפצה (יעילות השליפה). בנוסף, נמצאה תרומה להשתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות, בכל המדדים הממתנת השפעת הירידה הפיזיולוגית (בריאותית) והתפקודית.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


אימהות וסבתות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה הערבית   מק"ט 114 | כותבים נוספים: סונדוס פאטמה זבידאת, נטלי רכבי, ורה סקבירסקי  

 מחקר זה נערך בסיוע קרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי היתה לשפוך אור על חוויותיהן של 100 אימהות ו-101 סבתות לילדים עם מוגבלות שכלית בהשוואה ל-96 אימהות ו-100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית (בגילאי 3-14) בחברה הערבית. מחקר זה כולל מערך רב-משתני, הבוחן את נקודות המבט של אימהות וסבתות ערביות לגבי משאבים אישיים כמו הערכה עצמית, משאבים בין אישיים כמו רמת התמיכה האמוציונלית והאינסטרומנטלית (המתקבלת על פי תפיסת האימהות והמוענקת על פי תפיסת הסבתות), תפיסת ממדי הסבות (הסימבולי, הרגשי, ההתנהגותי והקוגניטיבי), אשמה ובושה, ותרומתם לדחק ולרווחה הנפשית של אימהות ולרווחתן הנפשית ולצמיחתן האישית של סבתות. ממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני ביניהן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הקשר בין מצבם התפקודי והקוגניטיבי של המטופלים לבין רמת הלחץ, השחיקה, שביעות הרצון ופגיעות שריר- שלד בקרב המטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 612 | מנחים: פרופ' אלי כרמלי, דר' דבורה אלפרוביץ-נחנזון  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

זהו מחקר חתך ראשוני שכלל 243 מטפלים מ- 68 מעונות ומסגרות. הועבר למטפלים שאלון חד פעמי. מטרתו המרכזית הייתה לבדוק האם קיים קשר בין תפקוד פיזי וקוגניטיבי של הדיירים לשכיחות פגיעות שלד - שריר של המטפלים, שביעות רצון, הערכה עצמית של מצב הבריאות, שחיקה, עומס ולחץ ועמדות ותחושות בעבודה. נמצא כי, קיים קשר בין מצבם הקוגניטיבי של הדיירים להימנעות מפעילות מכאבי שריר- שלד הנובעים בעיקר מרביע עליון. כמו כן, מטפלים העובדים עם דיירים סיעודיים הלוקים במוגבלות שכלית התפתחותית קשה דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות בסיוע בהתמודדות בטיפול באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה ו/או התנהגות מאתגרת, עידוד לפעילות גופנית תוך התייחסות לפירוש הכאב לגיל ולמין המטופל, הפחתת גורמי שחיקה והגברת שביעות הרצון של המטפלים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


צמיחתן האישית ורווחתן הנפשית של סבתות ערביות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית: תרומתם של מאפיינים אישיים ובין אישיים   מק"ט 633 | מנחה: פרופ׳ ליאורה פינדלר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם

מחקר זה בוחן לראשונה את נקודות המבט של 101 סבתות ערביות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ו- 100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית לגבי דחק, הערכה עצמית, התמיכה האמוציונאלית והאינסטרומנטלית המוענקת, תפיסת תפקיד הסבות, ורגשות הבושה והאשמה ותרומתם של כל אלה לרווחתן הנפשית וצמיחתן האישית של הסבתות. מממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני וההבדל היחיד שנמצא התייחס לערך עצמי גבוה יותר בקרב הסבתות לילדים עם מוגבלות שכלית. לרווחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי ורגש האשמה בעוד שלצמיחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי, האשמה הנון ליניארית, התמיכה והעומס והרגשות החיוביים בתפקיד הסבות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


מסעם לפולין של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית משלחת "השחר"   מק"ט 641 | מנחה: פרופ׳ זהבית גרוס  

 -

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נכתבה בסיוע מלגה מקרן שלם
מחקר איכותני זה עוסק במשלחות משרד הרווחה, של בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), למחנות הריכוז וההשמדה בפולין (משלחת "השחר").
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תופעת מסעם לפולין של אנשים עם מש"ה, מנקודת מבטם של המשתתפים ומנקודת מבטה של החוקרת שהתלוותה למשלחת כ"משתתפת צופה".
לאחר ניתוח הממצאים ניתן לומר כי חברי משלחת "השחר 6", אנשים בוגרים בטווח הרמה הקלה של המוגבלות, עברו מסע משמעותי ומלמד.
נמצא כי כאשר תהליך הלמידה מתבצע באופן חווייתי, רב- חושי, ממחיש ואותנטי, על אדמת פולין, תוך כדי תיווך, התאמה והבניה, ניתן להקנות ידע בנושא השואה, גם לאנשים בוגרים עם מש"ה וכי הם מצליחים להגשים את מטרות המסע לפולין. הם חווים מסע זה כתהליך למידה חשוב, המתבטא הן בפן הקוגניטיבי והן בפן הרגשי. באמצעות הלמידה הרגשית, הם מצליחים לעבור תהליכים קוגניטיביים ומטה- קוגניטיביים ומצליחים ללמוד ולרכוש ידע בנושא מורכב כמו השואה, בהתאם לגילם ולרמתם.
אמנם למידה חווייתית ורגשית זאת טמנה בחובה קשיים ואתגרים מסוגים שונים, איתם נאלצו להתמודד המשתתפים ובגינם הם נזקקו לתמיכות, אך היא גם הבליטה את הכוחות והחוזקות הטמונים בהם, את יכולתם להתמודד, לצמוח ולפתח חוסן. המסע הקבוצתי והאינטראקטיבי שבו השתתפו קידמה אצלם את הלמידה בנושא השואה והפכה אמצעי לחיזוק זהותם ושייכותם. נמצא כי הם הצליחו לחוש הזדהות עם העם היהודי ושייכות לארץ ישראל, למדינת ישראל ולמשפחת המוצא שלהם.

לקריאת המחקר המלא לחץ כאן.

לעיון בנספחים לחץ כאן.

לקריאת סיכום מדעי לחץ כאן.
 
.For the english abstract press here

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד