"כל הלומד מדעים ואינו משמשם לתועלת אחרים – דומה לאדם החורש ואנו זורע" (סעדי)

קרן שלם תומכת בעבודות מחקר שנועדו לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת כדי לאפשר להם להגיע לאיכות חיים מיטבית.

קרן שלם סייעה עד היום לעשרות מחקרים בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית שתרמו מדעית ויישומית לקידום ופיתוח השירותים והטיפול בתחום זה.

חוקרים המעוניינים להגיש הצעות מחקר מוזמנים להיכנס לעמוד מענקי מחקר.

בנוסף, הקרן אספה ויצרה מאגר של כל כלי המחקר שנעשה בהם שימוש באמצעות מחקרים אלה.

בעמוד זה של האתר מוצגים כל המחקרים ועבודות הגמר שנעשו בתמיכת הקרן.

** בכל פריט מידע בו מצויין המונח - פיגור שכלי הכוונה היא למוגבלות שכלית  התפתחותית (המונח שונה בשנת 2012)

 

שרון גנות, מנהלת תחום ניהול ידע | sganot@kshalem.org.il

השפעת מערכת התמיכה הבלתי פורמלית על הזדקנות מוצלחת של אנשים עם פיגור שכלי   מק"ט 527 | מנחה : ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

במחקר זה נבדק הקשר בין מערכת תמיכה בלתי פורמלית להזדקנות מוצלחת של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) וזאת בהתייחסות לגורמים מתווכים שונים. הממצא העיקרי מצביע על קיומו של קשר חיובי בין תמיכה חברתית בלתי פורמלית להזדקנות מוצלחת, כך שככל שמערכת התמיכה החברתית הבלתי פורמלית של האדם עם המש"ה משמעותית יותר כך זקנתו מוצלחת יותר. ממצא נוסף, קשור להרכבה של מערכת התמיכה הבלתי פורמלית, המצביע על כך שהתמיכה החברתית מאדם קרוב ומחברים היא המשמעותית לקשר זה ולאו דווקא התמיכה מן המשפחה וזאת בניגוד לנמצא באוכלוסיית הזקנים ללא מש"ה.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


בני נוער עם נכות התפתחותית - פיגור שכלי גבולי וקל והתנסויותיהם במצבי פגיעה וניצול- השוואה לבני נוער רגילים ללא נכות   מק"ט 529 | מנחה : פרופ' שונית רייטר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היקפה ומאפייניה של תופעת הפגיעה והניצול כנגד בני נוער עם נכות התפתחותית, מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) גבולית וקלה, בהשוואה לבני גילם הרגילים, על ידי דווח עצמי של הנבדקים על התנסויותיהם כקורבנות פשיעה וניצול. במחקר הנוכחי נמצאו מאפיינים רבים וייחודיים לגבי סוגי פגיעה שונים עבור שתי הקבוצות הנחקרות. משתמע מן המחקר הנוכחי, שלמרות שהרוב הגדול של בני הנוער עם הנכות אינם מסתירים את הפגיעות בהם ודואגים לספר על כך, הדיווחים "נעלמים" בדרך ואינם מגיעים בסופו של דבר לידי מיצוי הדין עם הפוגעים.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מסגרות הדיור בקהילה לאנשים עם פיגור שכלי: מאפיינים, צרכים וכיווני תכנון עתידיים   מק"ט 2  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

בעשורים האחרונים התפתחו בישראל חלופות דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, כמסגרות דיור חוץ-ביתיות. המחקר בודק בעזרת שאלונים את עמדותיהם של צרכני הדיור הקהילתי עצמם והוריהם. נמדדו חופש בחירה להחליט בנושאים יומיים, מידת השותפות של הדיירים בקבלת החלטות הקשורות למסגרת, ושביעות רצון מהחיים, כמדדים לאיכות חיים, שנמצאה שונה במסגרות הדיור השונות. נבדקה גם האם ישנה עדיפות למפעיל פרטי על פני אקי"ם או עמותות ציבוריות, אך באף אחד מהמדדים לא נמצא יתרון למפעיל הפרטי על פני שני המפעילים האחרים. עולה כי, מספר הדיירים ורמת הפיקוח קשורים בצורה שונה להתנהגות מסתגלת ולהתנהגות בלתי מסתגלת.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד


שירות הנופשון לאנשים עם פיגור שכלי בישראל: מיפוי והערכה   מק"ט 3  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

שירותי נופשון לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, מהווים מסגרת שבה האדם המוגבל, המתגורר בקהילה, זוכה להשגחה ו/או לטיפול מחוץ לביתו למשך תקופת זמן קצובה. הנופשונים משרתים הן את האדם המוגבל והן את משפחתו. כיום קיימים כ-18 נופשונים ברחבי הארץ, הממומנים ע"י משרד העבודה והרווחה ובהשתתפות סמלית של ההורים. המחקר העריך את תרומתם של הנופשונים לרווחת המשפחה והמוגבל עצמו; המחקר גם בדק מאפיינים השונים של הנופשונים ושל האנשים המוגבלים המשתמשים בהם והעריך את התכניות בנופשונים אלה. הממצאים מציגים את מאפייני המשתמשים, דפוסי השימוש בשירותי הנופשון, ורמת שביעות רצון ההורים, מהמסגרות השונות שמפעילות את הנופשונים.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הערכת תוכנית של תעסוקה נתמכת לאנשים עם פיגור שכלי המופעלת בידי אלווין ירושלים   מק"ט 4 | חוקרים נוספים: דניז נאון  

 מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.
 
עמותת אלווין ישראל נוסדה במטרה לספק כלים ותמיכה לשיפור עצמאותם ותפקודם של אנשים עם מוגבלויות בתוך הקהילה. התכנית באלווין ירושלים, היא מהיחידות בארץ המפעילות אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בתעסוקה נתמכת בהיקף רחב. מטרת המחקר היתה ללמוד, כיצד מופעלת התכנית בירושלים, כיצד בוחרים את המשתתפים, כיצד מדריכים ומלווים אותם, כיצד מאתרים מקומות עבודה, ומגייסים צוות הדרכה. לאמוד עלויות, לבחון כיצד היא משפיעה על המשתתפים מבחינת מיומנויות עבודה, יום-יום ושביעות-רצון. עולה, כי לצורך פיתוח עבודה נתמכת, יש מקום לשנות את התקנון לענייני עו"ס ולכלול בו התייחסות מיוחדת לעבודה נתמכת וקביעת תקן לכוח האדם הנדרש.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד


קבלת החלטות של עובדים סוציאליים במקרים של אלימות במשפחה כלפי ילדים בעלי פיגור שכלי - השפעת עמדות העובד, ההתנהגות המאתגרת של הילד ואלימות ההורה   מק"ט 519 | מנחים : ד"ר אילנה דובדבני, ד"ר גיא אנוש  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר היא לתרום להבנה התיאורטית של הגורמים המשפיעים על הבחירה בהתערבויות שנוקטים העוסי"ם ופקידי הסעד במקרים של אלימות, ניצול והזנחה של ילדים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בתוך המשפחה. הממצאים מראים שהעוסי"ם ופקידי הסעד אינם מושפעים מעמדותיהם ומניסיונם בעבודה בתחום המש"ה. נמצא שהם נוטים להתערב במקרים של אלימות במשפחה כלפי ילדים בעלי מש"ה ומאמינים כי במקרים של אלימות צריך לטפל בדרכי התערבויות סמכותית ולא בדרכי התערבויות טיפולית. הדגש צריך להיות מופנה למרכיבים השונים בהכשרתם של העוסי"ם ופקידי הסעד ביחס לסיטואציות של אלימות במשפחה כלפי ילדים בעלי פיגור שכלי.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הנכונות של הורים לילדים עם פיגור שכלי לפנות להשמה חוץ ביתית: השוואה בין הורים עולים מבריה"מ לשעבר לבין הורים ילידי הארץ   מק"ט 520 | מנחה : ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מחקר זה בוחן האם קיים הבדל בנטייה לפנות להשמה חוץ ביתית ובדפוסי התנהגות הקשורים בה בין הורים עולים מברית המועצות לשעבר לבין הורים ילידי הארץ, ובא להעלות את המודעות של אנשי מקצוע להשפעתו של הדחק על יכולת ההתמודדות של ההורים לילדים עם נכות התפתחותית והשפעתו על נכונותם להוציא את הילד מחוץ לבית. נמצא כי הנכונות של ההורים לפנות להשמה חוץ ביתית היא פונקציה של גיל הילד ושל רמת הדחק הנחווית על ידי ההורים, ללא קשר למוצאם של ההורים (עולים או ילידי הארץ) ולמידת התמיכה החברתית העומדת לרשותם.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הקשר בין מסגרת מגורים, סוג תעסוקה ותפיסת שליטה לבין דפוסי פעילות פנאי של בוגרים עם פיגור שכלי בקהילה   מק"ט 531 | מנחים : ד"ר מרים ברזון, פרופ' מאיר טייכמן  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

פעילות פנאי היא אחד התחומים בחיים בו ניתנת לאדם הזדמנות לקיים בחירות והחלטות עצמאיות, המובילות להתפתחות אישית ומימוש עצמי. במחקר זה נבדקו השפעתם של משתנים סביבתיים ואישיותיים על פעילות הפנאי של האדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), מתוך תפיסה המעוגנת בעיקרון הנורמליזציה שצרכיו זהים לצורכיהם של כלל האנשים. הממצאים מראים קשרים בין סוג המסגרת, לבין רמת פעילות הפנאי של אנשים עם מש"ה. נמצא, שדיירי הדיור מוגן הינם בעלי רמת פעילות פנאי גבוהה יותר ובייחוד בפעילויות מחוץ לבית, לעומת אלו שבבית. הבדל זה הופיע ללא קשר למסגרת התעסוקתית בה שולבו.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


ההשפעה על שני סגנונות הוראה בפעילות גופנית על איכות חייהם של צעירים הלוקים בפיגור שכלי קל ובינוני   מק"ט 507 | מנחים : פרופ' שונית רייטר, ד"ר דוד בן-סירא  

עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת מחקר זה, היא להשוות בין ההשפעה של שני סגנונות הוראה בחינוך גופני על שיפור באיכות חייהם של צעירים הלוקים במוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) ברמת קל ובינוני. השערתו היא שלמידה בסגנונות הוראה שונים, המתאימים ליעדי ההוראה השונים, יש בהם כדי להשביח את ההוראה ולהגיע להישגים שישפרו את איכות החיים של צעירים הלוקים במש"ה קל ובינוני. מהממצאים עולה, כי למידה בסגנונות הוראה שונים, משפיעים באופן שונה על ממדי איכות חיים וממדי דימוי עצמי. נמצאו קשרים בינוניים בין חלק מממדי איכות חיים לבין ממדי דימוי עצמי.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הערכת שביעות הרצון של הורי פעוטות עם צרכים מיוחדים המשתתפים בתוכנית שילוב במעונות יום ובמשפחתונים בקהילה   מק"ט 510 | מנחים : פרופ' שמעון שפירו, ד"ר מרים ברזון  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

הערכת שביעות רצונם של 97 הורים מכל הארץ לפעוטות בגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים, הסובלים מנכות התפתחותית ו/או עיכובים התפתחותיים ונמצאים לפחות שלושה חודשים בתוכנית שילוב במעונות יום ובמשפחתונים בקהילה, עומדת במרכזו של מחקר זה, אשר מטרתו הינה לבחון את התוכנית מנקודת מבטם של הורי הפעוטות ולהאיר בכך על נקודות החוזק של התוכנית ועל נושאים הטעונים שיפור. נמצאו מספר מסקנות עיקריות בניהן: מידת שביעות רצון כללית גבוהה של ההורים מהתוכנית. נמצא שככל שההורים העריכו את עבודת הסייעת כאיכותית יותר גברה גם שביעות רצונם הכללית מהתוכנית.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הורים לילדים עם נכויות התפתחותיות: הקשר בין מגדר, דחק הורי ותפקוד הילד להסתגלות הזוגית של ההורים   מק"ט 512 | מנחה : פרופ' אריק רימרמן  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

המחקר התמקד בהורים לילדים צעירים עם נכויות ובדק האם קיימים הבדלים בין אבות לאימהות בדחק ההורי, בתפיסה את רמת תפקוד הילד ובהסתגלות הזוגית והאם קיימים קשרים בין המשתנים בשתי הקבוצות. הממצאים בדבר ההבדלים בין אבות לאימהות לא העלו תוצאות מובהקות. מאידך, נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות בקשרים בין המשתנים: בעוד שהדחק ההורי נמצא קשור להסתגלות הזוגית הן אצל האבות והן אצל האימהות, רמת תפקוד הילד לא נמצאה קשורה להסתגלות הזוגית אך נמצאה קשורה אצל האבות לדחק ההורי.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


ההבדלים בין אימהות לאבות של צעירים עם פיגור שכלי ברמות הדחק, בדפוסי ההתמודדות ובעמדותיהם כלפי שילוב בניהם או בנותיהם בקהילה   מק"ט 514 | מנחה : ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מחקר זה בוחן את ההבדלים בין נשים וגברים שהינם הורים לבנים ובנות עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ולעמוד על ההבדלים בין אימהות לאבות בשלושה תחומים: רמת הדחק אותה הם חווים כתוצאה ממגבלת ילדם, דפוסי ההתמודדות עם הדחק בהם הם נוקטים ועמדותיהם כלפי שילוב ילדיהם בקהילה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין האבות לאימהות בשלושת התחומים שנחקרו. רמת הדחק והעמדות כלפי שילוב בקהילה נמצאו קשורות לרמת המש"ה של הבן/הבת, אך לא למינו של ההורה או למשתנה דמוגרפי אחר. נמצא שהאימהות והאבות נעזרים יותר בדפוסי התמודדות הממוקדים בבעיה מאשר בדפוסי התמודדות הממוקדים ברגש. 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד