"כל הלומד מדעים ואינו משמשם לתועלת אחרים – דומה לאדם החורש ואנו זורע" (סעדי)

קרן שלם תומכת בעבודות מחקר שנועדו לקדם ולשפר את איכות הטיפול והחינוך שמקבלים ילדים ובוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, זאת כדי לאפשר להם להגיע לאיכות חיים מיטבית.

קרן שלם סייעה עד היום לעשרות מחקרים בתחום המוגבלות השכלית ההתפתחותית שתרמו מדעית ויישומית לקידום ופיתוח השירותים והטיפול בתחום זה.

חוקרים המעוניינים להגיש הצעות מחקר מוזמנים להיכנס לעמוד מענקי מחקר.

בנוסף, הקרן אספה ויצרה מאגר של כל כלי המחקר שנעשה בהם שימוש באמצעות מחקרים אלה.

בעמוד זה של האתר מוצגים כל המחקרים ועבודות הגמר שנעשו בתמיכת הקרן.

** בכל פריט מידע בו מצויין המונח - פיגור שכלי הכוונה היא למוגבלות שכלית  התפתחותית (המונח שונה בשנת 2012)

 

שרון גנות, מנהלת תחום ניהול ידע | sganot@kshalem.org.il

השפעת השתתפות בתוכנית התערבות המשלבת אספקטים של תיווך ותרחיש על מיומנויות התקשורת והשפה של ילדים עם תסמונת דאון   מק"ט 528 | מנחים : ד"ר ורדה רוזנטל, פרופ' פנינה קליין  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

לילדים עם תסמונת דאון קשת רחבה של בעיות בתחום הקוגניטיבי, המוטורי, הרגשי ועוד. אולם, הבעיה החמורה ביותר שלהם היא בעיית בהתפתחות התקשורת והשפה. בתחום זה הישגיהם של ילדים אלו, נמוכים ביחס לרמתם הקוגניטיבית. במחקר זה נבדקה השפעתה של תוכנית התערבות מסוג "תרחיש תיווכי" על התפתחות כישורי התקשורת והשפה של ילדים בגיל בית ספר יסודי עם תסמונת דאון. במסגרת המחקר נבנתה תוכנית התערבות שהתמקדה בשיפור מיומנויות הפקת שפה. ממצאי המחקר מעידים גם על קשר אפשרי בין רמת שפתו של הילד בתחילת תוכנית ההתערבות, לבין מידת התקדמותו במיומנויות התקשורת והשפה.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


להיות ביחד: עיסוקים משפחתיים בסביבת הסנוזלן   מק"ט 533 | ד"ר דליה זק"ש  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר היא לחשוף את חווית העיסוק המשפחתי בסביבת הסנוזלן, לנתח כיצד סביבה זו מאפשרת קיומו של העיסוק המשפחתי, ולהבין את המשמעות של פעילות זו עבור הורים לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) קשה ועמוקה החיים במוסדות. סביבת הסנוזלן מכילה מכשור המספק גרייה תחושתית מגוונת האמורה להגביר רגיעה, הנאה ולעודד תקשורת ואינטראקציה. ממצא מרכזי הוא החשיבות שמייחסים ההורים להשתתפות ילדיהם החיים במוסד. הכללתם בסביבת הסנוזלן מאפשרת תחושת המשפחה כשלמה, מעודדת קרבה משפחתית ומבטיחה את המשכיות הקשר עמם בעתיד, עם ההורים ועם האחים והאחיות המייצגים את הדור הבא האחראי להם.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מעמדו של אדם עם פיגור שכלי במפעל מוגנים רבי נכויות   מק"ט 6 | חוקרים נוספים: רות נאור  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

מטרת השיקום התעסוקתי לאוכלוסיית המוגבלים שכלית התפתחותית (מש"ה), היא לנסות ולהחזיר את האדם למעגל העבודה. מחקר זה בא לבדוק מודל נוסף של תעסוקה מוגנת בו נמצאים במסגרת אחת אנשים עם נכויות שונות. מטרתו להבהיר האם האוכלוסייה העובדת בתעסוקה מוגנת, זוכה לשרות הטוב ביותר והאם יש צורך לשינוי הסטאטוס והתנאים התעסוקתיים של אנשים עם מש"ה במסגרות השונות. זאת, על מנת למצוא את האופציה התעסוקתית ההולמת את צורכי האדם המש"ה. נמצא הבדל עיקרי בין שתי המסגרות בתחושת הבדידות. המועסקים במפעלים המוגנים (מע"ש) חשים פחות בודדים מאלה שבמפעלים הרב-נכותיים, ההבדל בלט בקבוצה הבוגרת יותר. בשאר המשתנים לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי המסגרות.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מחקר אפידמיולוגי ארוך טווח על תפקודם והישגיהם של ילדים שטופלו במכון להתפתחות הילד ת"א-יפו בתחומי הרפואה, חינוך, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית בין השנים 1994-1975   מק"ט 8 | חוקרים נוספים: ד"ר רחל יפעת, ד"ר יעל לייטנר, ד"ר רונית מסטרמן, ד"ר גבי גילטז ואחרים  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

המחקר הנוכחי מהווה המשך למחקר רטרוספקטיבי אפידמיולוגי קודם שנערך במסגרת המכון להתפתחות הילד בתל אביב. מטרתו העיקרית של המחקר הקודם הייתה יצירת בסיס נתונים שיסייע בתכנון עתידי של משאבים אנושיים וכלכליים בתחום התפתחות הילד, תוך מתן משוב על הפעילות הרב-תחומית במכון להתפתחות הילד. תוצאות המחקר הנוכחי נותנות מענה לשאלות שנותרו פתוחות במחקר הרטרוספקטיבי הקודם ובכך מספקות כמעט את מלוא ה'סיפור' של התפתחות הילד בישראל. נמצא שמרבית הילדים השתלבו באופן מיטיב בחברה הישראלית. המחקר הנוכחי מחזק את התפיסה כי גיל הילדות המוקדמת מהווה תקופה קריטית, שבמהלכה שירותי הרפואה, החינוך והרווחה משולבים ולא ניתנים להפרדה.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הקשר שבין הרכב ההנהלה בארגון וולונטרי למידת הלחץ, השליטה בקבלת החלטות והקונפליקט התפקידי של העובדים   מק"ט 516 | מנחה : ד"ר אהרון יורק  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת מחקר זה היתה לבדוק האם קיימים הבדלים בתחושותיהם של עובדים שפועלים בארגון שההנהלה שלו מורכבת בעיקר מהורים לעומת עובדים שפועלים בארגון שההנהלה שלו מורכבת בעיקר מאנשי ציבור. תחושותיהם של העובדים נבדקו בשלושה ממדים: קונפליקט תפקידי, לחץ, ושליטה בקבלת החלטות. הממצאים מראים שקיימים הבדלים בתחושת הקונפליקט התפקידי בין שתי קבוצות העובדים. לא נמצאו הבדלים בתחושות הלחץ ושליטה בקבלת החלטות. לגבי שלושת המשתנים נמצאו הבדלים בין הדרג הבכיר לדרג הזוטר (מדריכים). הדרג הבכיר חש תחושה רבה יותר של קונפליקט תפקידי ולחץ, ויש לו תחושת שליטה רבה יותר בקבלת החלטות.

לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


יישום החלטות ועדות האבחון של האגף לטיפול באדם עם פיגור שכלי - כיצד הוא קשור למאפייני העובד הסוציאלי ולמאפייני האדם עם הפיגור השכלי ומשפחתו   מק"ט 522 | מנחה : דר' חיה שוורץ  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

המחקר בודק את מידת היישום של החלטות ועדת האבחון של השירות לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, את התחומים בהם קיים קושי ביישום, ולאתר את הסיבות המקשות על יישום ההחלטות ואת המאפיינים של המאובחן ומשפחתו ושל העובד הסוציאלי המשפיעים על מידת יישום ההחלטות. בנוסף נבדק קיומם של שירותים בקהילה הנחוצים לצורך יישום החלטות הועדה. לגבי 90 המאובחנים שנדגמו התקבלו בוועדת האבחון 574 החלטות. מתוכן יושמו במלואן 314 החלטות שהן כ-55% מכלל ההחלטות. בתחום הרפואי התקבל מספר ההחלטות הרב ביותר, ואילו בתחומים התעסוקתי והחברתי התקבלו מספר ההחלטות הקטן ביותר.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד


מגדר האח הבריא, סגנון התמודדות שיתופית של ההורים, הערכה עצמית וקבלה של אחאים בריאים את אחיהם בעלי פיגור שכלי   מק"ט 526 | מנחה : פרופ' שלמה כץ  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מחקר זה בא לבדוק את המשתנים המתווכים הסתגלות טובה של בני המשפחה למצב הדחק. המחקר מניח כי בכוחו של דפוס ההתמודדות הורי להשפיע על הקשר בין אחאים. ההתמקדות של מחקר זה היא על ההשפעה של דפוס ההתמודדות ההורי ומגדר על אחאים בריאים מבחינת הקבלה שלהם את אחיהם בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, ומבחינת הערכתם העצמית. בניגוד להשערות לא נמצא שלדפוס התמודדות שיתופית חיובית יש יתרון. אך עלה שדפוס ההתמודדות השיתופית הוא משמעותי לקבלה של אחאים את אחיהם בעל הפיגור השכלי, אך מספיק שהאם עושה שימוש באסטרטגית התמודדות זו.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השפעת מערכת התמיכה הבלתי פורמלית על הזדקנות מוצלחת של אנשים עם פיגור שכלי   מק"ט 527 | מנחה : ד"ר אילנה דובדבני  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

במחקר זה נבדק הקשר בין מערכת תמיכה בלתי פורמלית להזדקנות מוצלחת של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) וזאת בהתייחסות לגורמים מתווכים שונים. הממצא העיקרי מצביע על קיומו של קשר חיובי בין תמיכה חברתית בלתי פורמלית להזדקנות מוצלחת, כך שככל שמערכת התמיכה החברתית הבלתי פורמלית של האדם עם המש"ה משמעותית יותר כך זקנתו מוצלחת יותר. ממצא נוסף, קשור להרכבה של מערכת התמיכה הבלתי פורמלית, המצביע על כך שהתמיכה החברתית מאדם קרוב ומחברים היא המשמעותית לקשר זה ולאו דווקא התמיכה מן המשפחה וזאת בניגוד לנמצא באוכלוסיית הזקנים ללא מש"ה.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


בני נוער עם נכות התפתחותית - פיגור שכלי גבולי וקל והתנסויותיהם במצבי פגיעה וניצול- השוואה לבני נוער רגילים ללא נכות   מק"ט 529 | מנחה : פרופ' שונית רייטר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היקפה ומאפייניה של תופעת הפגיעה והניצול כנגד בני נוער עם נכות התפתחותית, מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) גבולית וקלה, בהשוואה לבני גילם הרגילים, על ידי דווח עצמי של הנבדקים על התנסויותיהם כקורבנות פשיעה וניצול. במחקר הנוכחי נמצאו מאפיינים רבים וייחודיים לגבי סוגי פגיעה שונים עבור שתי הקבוצות הנחקרות. משתמע מן המחקר הנוכחי, שלמרות שהרוב הגדול של בני הנוער עם הנכות אינם מסתירים את הפגיעות בהם ודואגים לספר על כך, הדיווחים "נעלמים" בדרך ואינם מגיעים בסופו של דבר לידי מיצוי הדין עם הפוגעים.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


מסגרות הדיור בקהילה לאנשים עם פיגור שכלי: מאפיינים, צרכים וכיווני תכנון עתידיים   מק"ט 2  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

בעשורים האחרונים התפתחו בישראל חלופות דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, כמסגרות דיור חוץ-ביתיות. המחקר בודק בעזרת שאלונים את עמדותיהם של צרכני הדיור הקהילתי עצמם והוריהם. נמדדו חופש בחירה להחליט בנושאים יומיים, מידת השותפות של הדיירים בקבלת החלטות הקשורות למסגרת, ושביעות רצון מהחיים, כמדדים לאיכות חיים, שנמצאה שונה במסגרות הדיור השונות. נבדקה גם האם ישנה עדיפות למפעיל פרטי על פני אקי"ם או עמותות ציבוריות, אך באף אחד מהמדדים לא נמצא יתרון למפעיל הפרטי על פני שני המפעילים האחרים. עולה כי, מספר הדיירים ורמת הפיקוח קשורים בצורה שונה להתנהגות מסתגלת ולהתנהגות בלתי מסתגלת.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד


שירות הנופשון לאנשים עם פיגור שכלי בישראל: מיפוי והערכה   מק"ט 3  

מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.

שירותי נופשון לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, מהווים מסגרת שבה האדם המוגבל, המתגורר בקהילה, זוכה להשגחה ו/או לטיפול מחוץ לביתו למשך תקופת זמן קצובה. הנופשונים משרתים הן את האדם המוגבל והן את משפחתו. כיום קיימים כ-18 נופשונים ברחבי הארץ, הממומנים ע"י משרד העבודה והרווחה ובהשתתפות סמלית של ההורים. המחקר העריך את תרומתם של הנופשונים לרווחת המשפחה והמוגבל עצמו; המחקר גם בדק מאפיינים השונים של הנופשונים ושל האנשים המוגבלים המשתמשים בהם והעריך את התכניות בנופשונים אלה. הממצאים מציגים את מאפייני המשתמשים, דפוסי השימוש בשירותי הנופשון, ורמת שביעות רצון ההורים, מהמסגרות השונות שמפעילות את הנופשונים.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הערכת תוכנית של תעסוקה נתמכת לאנשים עם פיגור שכלי המופעלת בידי אלווין ירושלים   מק"ט 4 | חוקרים נוספים: דניז נאון  

 מחקר זה נערך בסיוע מענק מקרן שלם.
 
עמותת אלווין ישראל נוסדה במטרה לספק כלים ותמיכה לשיפור עצמאותם ותפקודם של אנשים עם מוגבלויות בתוך הקהילה. התכנית באלווין ירושלים, היא מהיחידות בארץ המפעילות אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בתעסוקה נתמכת בהיקף רחב. מטרת המחקר היתה ללמוד, כיצד מופעלת התכנית בירושלים, כיצד בוחרים את המשתתפים, כיצד מדריכים ומלווים אותם, כיצד מאתרים מקומות עבודה, ומגייסים צוות הדרכה. לאמוד עלויות, לבחון כיצד היא משפיעה על המשתתפים מבחינת מיומנויות עבודה, יום-יום ושביעות-רצון. עולה, כי לצורך פיתוח עבודה נתמכת, יש מקום לשנות את התקנון לענייני עו"ס ולכלול בו התייחסות מיוחדת לעבודה נתמכת וקביעת תקן לכוח האדם הנדרש.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד